צמחי מרפא של ישראל. האתר של נסים קריספיל.

חיפוש מתקדם »
קנרס תרבותי
שם:

קנרס תרבותי

שם נרדף:

ארטישוק

שם באנגלית:

Artichoke

שם מדעי:

Cynara scolymus

משפחה:

Asteraceae - המורכבים

שם בערבית:

ח'רשף בסתאני

תמונות נוספות ←
צורת גידול:
עשב רב-שנתי
מידות:
0.9 - 1.5 m
צבע הפריחה:
#9854f2
מועדי הפריחה:
6-8
מועדי השימוש:
2-8
מפת תפוצה:
גדל בגינות ירק ובשדות מזרע ברוב אזורי הארץ.
מידע:
הקנרס הוא עשב רב שנתי ממשפחת המורכבים, בארץ גדל בגינות ירק. העלים גדלים בשושנה רחבה בבסיס הגבעול וצבעם ירוק אפור, מן הגבעולים נישאות קרקפות פרחים גדולות בצבע כחול –סגול. ברפואה העממית ידוע הקנרס כמסייע לאנמיה, כמנקה של הכבד ומומלץ למחלות כבד, ומסייע לחיזוק מערכת העיכול. כיום אף משתמשים בקנרס להורדת כולסטרול וניקוי של כיס המרה.
 
לטיפול בתסמונת המעי הרגיז, במחלות כבד, אנמיה ועוד.
 קולפים 250 גר' גבעולי קנרס צעירים ומבשלים אותם בליטר מים. מסננים ושותים את המרתח לטיפול בתסמונת המעי הרגיז. מומלץ לשתות מים שבושלו בהם קרקפות קנרס המיועדות לאכילה לאותה מטרה. יש האוכלים את הגבעולים הקלופים כמות שהם, מתובלים במלח ובלימון.
יהודי מרוקו מרבים באכילתו: הקרקפות נאכלות כשהן שלוקות במים ובמלח, מצעית הקרקפת מבושלת בבשר, וגם הגבעולים והעלים הבשרניים מעורבים בתבשיל.
 
 
הקנרס הוא צמח תרבות, שהיה ידוע עוד בזמן העתיק ברומא, ביוון וגם בארץ-ישראל. מוצאו מארצות הים-התיכון. בארץ היה ידוע בימי המשנה, והוא מוזכר בה מספר פעמים: "והקנרס כלאים בכרם" (כלאים ה', ח'). הרמב"ם מציין שאכילת קנרס מבשמת את ריח הגוף. בראשית ההתיישבות היהודית בארץ, הכניסו המדריכים של הברון רוטשילד את הקנרס. כיום מגדלים אותו בקנה-מידה מצומצם, אולם שטחיו הולכים ומתרחבים. הגבעולים נאכלים טריים לטיפול בכאבי-לב. מים שמבשלים בהם עלים, גבעולים וקרקפות משמשים כתרופה לטיפול באנמיה ובמחלות כבד. יהודי תוניס שותים מרתח גבעולים לטיפול במחלות כבד. כיום ידוע בוודאות מדעית שהקנרס מעודד החלמה של רקמות הכבד ומוריד רמות כולסטרול בדם. ברפואה הטבעונית משתמשים בו לטיפול בכיס המרה ובנזקים הנגרמים לכבד על-ידי רעלים, אלכוהול, או דלקת כבד, וכן להגברת הטלת השתן.