צמחי מרפא של ישראל. האתר של נסים קריספיל.

חיפוש מתקדם »
סירה קוצנית
שם:

סירה קוצנית

שם נרדף:

שם באנגלית:

Burnet

שם מדעי:

Spinosum Sarcopoterium

משפחה:

Rosaceae

שם בערבית:

נטש / בילאן

תמונות נוספות ←
צורת גידול:
שיח
מידות:
0.1-0.4 m
צבע הפריחה:
#aff7ab
מועדי הפריחה:
3-4
מועדי השימוש:
5-8
מפת תפוצה:
גדלה בקרקעות טרה-רוסה, כורכר וחול-חמרה בחבל הים-תיכוני של הארץ. היא מצויה גם בהר הנגב ובמדבר.
מידע:
סירה הקוצנית היא בן-שיח קוצני, דחוס בצורת חצי כדור, נחשבת כמרכיב הראשי של הבתות הים-תיכוניות ובתות-הספר של הארץ. 
הסירה הקוצנית אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם החורש הים- תיכוני. צל העצים גורם לה להתנוונות ואור השמש - להתפתחות מואצת. לפיכך, היא זוחלת במהירות לשטחים מוארים ומשתלטת עליהם, ומאידך, נסוגה במהירות משטחים הנטועים בעצים.ענפיה סבוכים וקוצניים. בראשית החורף מלבלבים ענפים ירוקים מניצנים היושבים מתחת לקוצים החומים. ענפים אלה מסתעפים פעם ופעמיים, וקצותיהם מתחדדים לכעין קוצים שיתקשו עם בוא הקיץ.
. הפרחים ערוכים בתפרחות דמויות-שבולת וצבעם לבן-ירקרק. הפרי הוא בית גלעין כדורי קטן שצבעו ירוק עד אדום, ולעת ההבשלה הופך לחום.
בראשית הקיץ מתיבשים עלי החורף הרכים, ומתוך כל עלה מתפתח ענף מקוצר. בעיצומו של הקיץ משתנה צבעה של הסירה והיא מתיבשת ומאפירה.
פירותיה הספוגיים ניתקים מן הצמח ומתגלגלים ברוח.
 
במפגשי עם המרפאים העממיים במגזר הערבי נוכחתי בעובדה, כי כולם. ללא יוצא מן הכלל. העידו על השימוש היום-יומי הנעשה בשורשי הסירה ובפירותיה כתרופה לחולי סוכרת.
 
מי שמכיר את הסירה הקוצנית ואת בית גידולה יודע שקשה לעקור את שורשיה העמוקים וצריך להסתייע בכלי עבודה כמו מעדר או מכוש . מבשלים 100 גר' שורשים בליטר מים כמחצית השעה, מסננים ושותים מהמרתח 3 – 4 כוסות ביום.
 
הצמח נמנה במקורותינו עם מיני קוצים המבטאים שממה ועזובה: "ועלתה ארמנתיה סירים קימוש וחוח במבצריה " (ישעיה ל"ד, י"ג). הוא נמנה גם על הצמחים המשמשים לבניית גדרות ומשוכות: "לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את-גדרה ונתיבותיה לא תמצא" (הושע ב', ח). אבותינו השתמשו בסירה הקוצנית כחומר בעירה לבישול ולהסקה. גם היום נחשבת הסירה בכפר הערבי המסורתי כחומר הדלק העיקרי הבא מן הצומח הטבעי הזמין . דיוסקורידס ממליץ על שיקוי שהוכן מעלי הסירה נגד דיזנטריה ומחלות אוזניים. 
 בשנות השישים החלה המחלקה לרוקחות של האוניברסיטה העברית בירושלים, בראשותו של פרופסור זולמן, לחקור את השפעתה של הסירה על רמת הסוכר בדם. הם גילו תופעה מעניינת  שהחומר הפעיל אינו נמצא בסירה הקוצנית במשך כל השנה אלא רק בחודשים  מאי-אוגוסט. 
אופן השימוש