צמחי מרפא של ישראל. האתר של נסים קריספיל.

חיפוש מתקדם »
איגנית הציפורן
שם:

איגנית הציפורן

שם נרדף:

ציפורן

שם באנגלית:

Clove

שם מדעי:

Eugenia caryophyllata

משפחה:

Myrtaceae

שם בערבית:

צורת גידול:
עץ
מידות:
10-12 m
צבע הפריחה:
#7afa29
מועדי הפריחה:
מועדי השימוש:
מפת תפוצה:
אסיה, אפריקה, דרום אמריקה ואיי הודו המערבית. מקור היבול המרכזי הוא בזנזיבר
מידע:
עץ ירוק עד הנפוץ בארצות הטרופיות. גזעו קצר יחסית לנוף העץ. קליפת הגזע חלקה וצבעה אפור, צבע העלים חום- אדום ולאחר זמן מצהיב. הפרחים דמויי סוכך. והפרי הוא ענבה דמוית זית. השימוש הוא בכפתורי הפרחים.
ברפואה הטבעונית הוא מקובל כתרופה להפגת תסיסה במעיים, להמרצת מחזור הדם, לשיכוך עוויתות, כאבי שיניים, כאבי עצב, שיגרון והתכווצויות שרירים.
 
שמם המסחרי של כפתורי הפרחים היבשים החומים ידוע כציפורן. מרתיחים 20 כפתורי פרחים יבשים בחצי ליטר מים כ-10 דקות. בתום ההרתחה, אחרי שהורדנו את הכלי ממקור האש,  חולטים בנוזל חופן עלי הדס טריים , משהים כ-5 דקות. מסננים. ממלאים את חלל הפה בנוזל , משהים1-2 דקות , מגרגרים ופולטים החוצה. חוזרים על הטיפול 4 פעמים. דרך נוספת היא להרתיח חופן קליפות פרי אגוז בתוספת 10 כפתורי פרחים יבשים של ציפורן כ-10 דקות , לסנן ולגרגר בנוזל בדיוק כמו במתכון הקודם. יש הנוהגים ללעוס או להחזיק דרך קבע ציפורן אחת בפה. היא מנטרלת את פעילות החיידקים ומפיגה ריחות רעים מהפה.
 
הציפורן מוזכר לראשונה בספרות המזרח הרחוק במאה השלישית לפנה"ס, כתבלין מקובל בסין. עוד מסופר, כי בתקופה זו נאלצו קציני חצרו של המושל ללעוס דרך קבע כפתורי ציפורן, כדי לבשם את פיהם שעה שדיברו עם אדונם. במאה השש-עשרה והשבע-עשרה השתלטו הפורטוגלים על נתיבי סחר התבלינים מאיי המולוקים לאירופה עד שבאו ההולנדים ב1605 ודחקו את רגליהם. במקורותינו מופיע תבלין הציפורן כאחד הסממנים החשובים של הקטורת: "פיטום הקטורת כיצד? הצרי והציפורן והלבונה משקל של שבעים מנה" (בבלי, כריתות ו', ע"א). מימים קדומים נהגו היהודים להשתמש בפרחי הציפורן כבשמים להבדלה במוצאי שבת.