צמחי מרפא של ישראל. האתר של נסים קריספיל.

חיפוש מתקדם »
כמון תרבותי
שם:

כמון תרבותי

שם נרדף:

שם באנגלית:

Cumin

שם מדעי:

Cuminum cyminum

משפחה:

Apiaceae

שם בערבית:

כמון الكمون

צורת גידול:
עשב חד-שנתי
מידות:
0.25-0.35 m
צבע הפריחה:
#fdddfc
מועדי הפריחה:
4-6
מועדי השימוש:
6-11
מפת תפוצה:
בעבר גידלו אותו בשדות מזרע , בעיקר במגזר הערבי. היום מייבאים את זרעיו אך אפשר למצוא אותו בגינות תבלין ברחבי הארץ.
מידע:
עשבוני חד שנתי ממשפחת הסוככים עליו גזורים לאונות רבות וצבעם ירוק כחלחל. הגבעול דק ומסועף, צבע הפרחים לבן ורוד. ברפואה העממית מקובל הכמון לבעיות עיכול למחלות כבד, לניקוי העור וגם להפסקת שיהוקים ועוד.  מוצאו של הצמח מטורקמניסטן או ממצרים עלית.
 
 
למחלות קיבה מרתיחים כף גדושה זרעים בליטר מים, מסננים ושותים 3 – 4 כוסות ביום.  
דרך נוספת היא להכניס חצי כפית של כמון כתוש לפה וללגום מיד כוס מים. 
להפסקת שיהוקים, אפשר לערבב כפית של כמון בחצי כוס מים ולשתות.
למחלות עור מרתיחים 50 גרם זרעים בליטר מים ל 20 דקות, כשהמרתח מתקרר טובלים בו צמר גפן ומורחים על האזור הבעיתי.
 
 
הזרעים של הכמון התרבותי משמשים לתיבול גבינות, נקניקים, בשר, כבושים, מרקים, לחם, עוגות ודגים. אבקת כמון משמשת מרכיב בתערובת קארי וצ'ילי. שמן כמון נפוץ מאוד בתעשיית הליקרים, במשקאות חריפים ובתעשיית הבשמים.
 
. הנביא ישעיהו מציין: כי זרעוהו בפיזור, וכי חבטו את זרעיו בשבט ולא דשו בכלי דיש כבדים " כִּי לֹא בֶחָרוּץ, יוּדַשׁ קֶצַח, וְאוֹפַן עֲגָלָה, עַל-כַּמֹּן יוּסָּב:  כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח, וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט" (כ"ח, כ"ה-כ"ז).
. בתקופת המשנה שימשו זרעי הכמון כתבלין אותו זרו על הפת וצוין "שאין טעם כמון אלא ריח כמון" (תרומות פ"י, מ"ד), היינו, שהכוונה בעיקר לריחו הנעים. פליניוס, המלומד הרומי בן המאה הראשונה לספירה, מספר כי הרומאים נהגו לאכול כמון כדי שעור פניהם יקבל ברק חיוור, שנחשב באותה עת ליפה. בימי-הביניים היה הכמון תבלין פופולארי והאמינו בסגולותיו לעורר אהבה ולמנוע בגידה. בהודו מקובל הכמון כצמח מעורר ומזרז עיכול, מרפא כאבי בטן ויעיל בטיפול בשלשול. יהודי תימן השתמשו בזרעים לטיפול בנפיחות הגוף, בחסימות בדרכי השתן, בקשיי נשימה ובמחלות כבד. יהודי מרוקו משתמשים בזרעיו להמית תולעי מעיים וכשהוא מבושל ביין הוא טוב לדעתם לחיזוק הגוף ולזירוז מערכת העיכול. יהודי עיראק משתמשים בזרעים לטיפול במחלות קיבה, כבד, הפגת גזים ועצירת שטפי-דם מהאף.