צמחי מרפא של ישראל. האתר של נסים קריספיל.

חיפוש מתקדם »
אבטיח הפקועה
שם:

אבטיח הפקועה

שם נרדף:

שם באנגלית:

Desert gourd

שם מדעי:

Citrullus Colocynthis

משפחה:

Cucurbitaceae - הדלועיים

שם בערבית:

חנדל حنظل

צורת גידול:
עשב חד-שנתי
מידות:
m
צבע הפריחה:
#e6dd14
מועדי הפריחה:
5-8
מועדי השימוש:
5-8
מפת תפוצה:
גדל בחולות עמק החוף, בנגב הצפוני ובערוצי נחלים במדבר
מידע:
 
עשב חד שנתי ממשפחת הדלועיים. גדל בחולות ובמדבר. ענפיו משתרעים על פני הקרקע, ואורכם עד 1.5 מטר. עליו גדולים וגזורים לאונות. מבסיסי העלים יוצאות קנוקנות. צבע הפרחים צהוב.
ערביי ארץ-ישראל ובני עדות שונות בישראל משתמשים בפרי בשימוש פנימי – כתרופה לכאבי בטן, לעצירות קשה ולתולעים בדרכי העיכול. בשימוש חיצוני הוא משמש כתרופה לנפיחות ברגליים, לכאבי פרקים, לטחורים, לשיתוק זמני של אברי הגוף, לכאבי גב, לדלקות עור ולכאבים בכל הגוף.
 

 

 קודחים חור באבטיח היבש ומוציאים את הזרעים. שוטפים את תוכנו במים פעמים-מספר, ממלאים אותו בחלב, או במים, או בשמן זית. משהים את הנוזלים הנ"ל באבטיח כ4-2- שעות. יש לשתות 2 כפיות מהנוזלים, שלוש פעמים ביום. דרך נוספת היא לחתוך קובייה קטנה מהפרי שגודלה לא תעלה על 1ס"מ מרובע ולבלוע אותה כפי שבולעים כדור בלווי מים.
 
 
יש המזהים את אבטיח הפקועה עם "גפן השדה", הנזכרת בסיפור אלישע ובני הנביאים (מלכים ב': ד, ל"ט-מ'). עליה הדומים לעלי הגפן ופריה הדומה לאבטיח גרמו להם שיבשלוה, אך באוכלם מהנזיד גילו – להפתעתם – כי "מוות בסיר", ומר הוא ממוות. במשנה נזכר הצמח בהקשר ל"שמן פקועות" (שבת, ב', ב') ול"שפופרת של פקועות" (כלים י"ז, י"ח). האבטיחים היבשים שימשו כשפופרות, שבהן נתנו את השמן והדליקו נרות. רופאים רבים מימי הביניים תיארו את השימוש בפרי אבטיח הפקועה לריפוי ובעיקר עמדו על תכונתו המשלשלת. קהילת יהודי עזה התפרנסה במאות ה-17 -19 ממסחר באבטיח הפקועה. הבדווים בני המדבר היו קוטפים את הפרי ומוכרים אותו ליהודים שהיו משנעים אותו למזרח הרחוק, לארצות אגן הים התיכון ולאירופה.