צמחי מרפא של ישראל. האתר של נסים קריספיל.

חיפוש מתקדם »
חרצית עטורה
שם:

חרצית עטורה

שם נרדף:

חרצית דביקה, חרצית השדות, חרצית משוננת, חרצית שיחית

שם באנגלית:

Garland chrysanthemum

שם מדעי:

Chrysanthemum coronarium

משפחה:

compositae or Asteraceae

שם בערבית:

ביסבס يسوم ، بسباس

צורת גידול:
עשב חד-שנתי
מידות:
0.3 - 0.6 m
צבע הפריחה:
#f1d146
מועדי הפריחה:
3-5
מועדי השימוש:
2-5
מפת תפוצה:
נפוצה כמעט בכל אזורי הארץ בשדות בור , בצדי דרכים וליד מקומות ישוב
מידע:
צמח חד-שנתי ממשפחת המורכבים,
גדל בשדות בור, בתלים, בצדי דרכים, ליד מקומות יישוב בעיקר על קרקעות עשירות בחנקן.
הגבעול זקוף וחלול, העלים מנוצים לאונות צרות. הפרחים יושבים על קרקפת הנישאת בראש הגבעול, הם לשוניים בהיקף וצינוריים במרכז, וצבעם צהוב.
כל חלקי הצמח מדיפים ריח אופייני, בייחוד כאשר הם נמעכים או נרמסים.
הכפריות הערביות נוהגות ללקט את עלי החרצית ואת תימורותיה העסיסיות ולהכין מהם סלט.
ברפואה העממית הערבית היא מקובלת לשיכוך כאבים בעת המחזור וכתרופה לטיפול במיגרנה.
אכילה של גבעולים רעננים באביב  או שתייה של תה שנחלט מפרחים יבשים עשויים למנוע התקפי מיגרנה . המינון: חצי כפית פרחים יבשים לכוס מים.
 
יש הנוהגים להספיג אספלנית במשרה חרצית ולהניח אותה על המצח . המינון: 3 כפות גדושות של פרחים לחצי ליטר מים.
 
משרת עלים וגבעולים: משרים 100 גר' עלים וגבעולים בתוך ליטר מים במשך שבוע – רצוי בתוך כלי זכוכית סגור היטב. לאחר שבוע מסננים את המשרה, מעבירים אותה לתוך כלי זכוכית בעל מכסה, בו ניתן לשמרה בקירור במשך תקופה ממושכת. במשרה זו מטפלים במיגרנה ובעיקר במחלות נשים, להסדרת הפרעות במחזור החודשי ולעצירת התכווצויות של הרחם. הכמות: חצי כוס מהמשרה ביום.
לשעורה , לציסטה, ולדלקות עיניים חריפות, חולטים כף גדושת פרחי חרצית יבשים או טריים בכוס מים רותחים, משהים כ-5 דקות . מסננים את הנוזל . את מחציתו מוהלים בשתי כוסות מים רותחים, מצננים, ושוטפים בהם את העין ובמחצית שנותרה טובלים אגד ומניחים על העין . 
 

 

מקורות ופולקלור: 
 
לדעתו של נ' הראובני, מוצא השם חרצית מ"חרוץ", שפירושו – זהב.
 
וכך גם בזכריה ט', ג': "ותבן צור מצור לה ותצבר-כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות".
 
שם זה מופיע גם במאמר ממאמרי ספר משלי (ט"ז, ט"ז): "קנה-חכמה מה-טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף."
 
במצרים העתיקה שמשה החרצית כצמח נוי. והמצרים נהגו להעניק מנחות של חרצית, למלכים , כדי להבטיח להם שפע וחיי נצח.