צמחי מרפא של ישראל. האתר של נסים קריספיל.

חיפוש מתקדם »
תרמוס ההרים
שם:

תרמוס ההרים

שם נרדף:

שם באנגלית:

Lupine

שם מדעי:

Lupinus Pilosus

משפחה:

Fabaceae

שם בערבית:

תרמוס

תמונות נוספות ←
צורת גידול:
עשב חד-שנתי
מידות:
0.5-0.8 m
צבע הפריחה:
#ba36a7
מועדי הפריחה:
2-4
מועדי השימוש:
4-6
מפת תפוצה:
גדל בבתות ובשדות בור בחבלים ההרריים, בייחוד בקרקעות בזלת, רנדזינה וכן בקרבת תלים עתיקים ויישובים נטושים
מידע:

מפת תפוצה:

need to run flash here for old browser
עשב חד שנתי בעל גבעולים זקופים, עלים מאוצבעים, בני 8-12 עלעלים. הפרחים גדולים, ערוכים באשכולות ארוכים וצבעם כחול עז. הפרי הוא תרמיל פחוס, בעל זרעים יפים וגדולים במיוחד.
הצמח מקובל מאוד אצל עדות ישראל המזרחיות ואצל ערביי הארץ בעיקר לטיפול בחולי סוכרת. כמו כן הוא מסייע להסדרת פעולת המעיים ולסילוק תולעי מעיים.
 
על-מנת לאכול זרעי תורמוס, יש לשלוק אותם פעמיים כדי להפיג מהם את המרירות. שתיית מי ההרתחה הראשונה יפה לטיפול בסוכרת. המינון: 3 – 4 כוסות ביום. מי המרתח מרים מאוד והרפואה העממית טוענת שכל מה שמר בצמחים יפה לטיפול בסוכרת.
 
ערביי ארץ ישראל אוכלים עד היום את זרעיו השלוקים ואת זרעי אחיו, התורמוס התרבותי. זרעים אלה נמכרים בשווקים הערביים כשהם מוערמים בערמות.

ותינו גידלו את הצמח בגינת הירק: "והתורמוס והפלסלוס אינם כלאים זה בזה" (כלאים א', ג'). זרעיו שימשו למאכל: "והתורמוס היבש מפני שהוא מאכל לעניים" (שבת י"ח, א'). אבותינו היו ערים לעובדה שהזרעים מכילים חומרים רעילים שאפשר לבטלם בהרתחה ממושכת: "תורמוסא שולקין אותו שבע פעמים בקדרה....ואוכלין אותו בקנוח סעודה" (ביצה כ"ה). הרומאים השתמשו בתורמוס למאכל בטענה שהוא משווה לפנים זיו מיוחד. זרעיו שימשו כתחליף לכסף בהצגות תיאטרון ובקומדיות. אסף הרופא טוען שהוא "ראש לרוב רפואות" ומרבה בסגולותיו "יועיל לחבוש על הכבד, יסיר הכאב. ואא חזם יחבש על הבטן יסיר הקדחת, ויועיל לשחין הנקריר...ואף לכל מיני שרץ שבמעיים יפיל". הרמב"ם מציין שמי שאוכל ממנו מלוא כף בקליפתו ראייתו עתידה להשתפר.